Is It Worth It? - Niall Horan Fanfiction| סיפור חדש ומתורגם

  • אז אני מפרסמת פה את כל *9* הפרקים שהספקתי לתרגם עד עכשיו, פתחתי קבוצה עם אותה הכותרת אבל אין לייקם או קוראות כל כך.. נקווה שפה כן יהיו (:♥

    _________________________________________________________

    פרק 1:

    חיים. זה מצחיק איך כבר דמעות נוטפות על פני. החיים קשים. זה בעיה הגדולה ביותר. זה גורם לך להרגיש כאילו, אין שום דבר שווה את זה ... אבל יש. הבנתי. הבנתי את זה כשהרגשתי מאוהבת.

    "מותק, אתה יודע לנהוג סביב!" שרו מליסה, עם ה-iPod שלה "מל," אמרתי, דוחפת את עצמי ואת אחיזה על השולחן לתמיכה. "מההה?" היא גלגלה את עיניה, מוציעה לי לשון, "אני אפילו לא אוהבת את הזמרת, ואני יודעת את כל השיר." אמרתי בצחוק. "טוב, אז כדי לך לאהוב אותה." אמרה מליסה מושיטה לי את ידה, מצפה ממני לעזור לה לקום. נמתחתי, ומשכתי אותה. "אווו," ענייה של מליסה נפערו אל מול המסך של ה-iPod שלה. "מי זה החתיך הזה?!" היא אמרה מראה לי את המסך שלה. "ואו" אמרתי וליקקתי את השפתיים שלי למראה של נער, גבוה וסקסי. שנינו צחקקנו. האייפון שלי זמזם. זאת הייתה הודעת טקסט מאמא שלי. "אני באה לאסוף אותך ב8. תשאלי את מליסה אם היא רוצה לבוא מחר. "קראתי בקול רם, בנתיים מליסה הביטחה מעבר לכתפי בפלאפון, "לאן, לאן?!" היא אמרה כמעט קופצת מעלה ומטה. "אה, שכחתי. אמא שלי לוקחת את הילדים לגן החיות. היא אמרה שהיא יכולה לשים אותנו בקניון אם לא נרצה ללכת, והיא תחזיר אותנו גם הביתה, "הסתכלתי המסך של הטלפון שלי. "אז לקניו! יש לי בארנק 20 דולר והם מתחננים בפני שאני אבזבז אותם כבר יומיים שלמים. "היא אמרה בחיוך. "בסדר," אמרתי ומשכתי את הילקוט על כתפי, והזזתי שיערה חומה ארוכה מהפנים שלי. הצצתי פעם נוספת על הטלפון שלי. 07:59. פניתי לעבר הדלת, חיבקתי את מליסה לשלום, ויצאתי לקראת אמא שלי, נכנסתי למכונית ונסענו הביתה.

    שמי קיילי מקסין ריד, ואני בת 14. גדלתי בפילדלפיה, והדיבור שלי נשמע כאילו אף פעם לא חונכתי ;). אני אוהבת גלידה תות וג'ירפות. אני חושבת ששחור נראה הכי טוב עלי, אבל הצבע האהוב עלי הוא ירוק. אני שונאת טיולים ארוכים על החוף, כי הרגליים שלי מתעייפות מהר, ואני לובשת יותר מדי צמידים על פרק היד שלי. אבל בעיקר, אני מתאהבת בקלות רבה מדי ושונאת את התחושה של להיות בטוחה מידי.

    בוקר יום שבת. קמתי מהמיטה בגלל הרעש המגיע השעון המעורר שלי. 8 בבוקר. לחצתי על כפתור הנודניק בטעות, אבל התעצלתי לתקן את זה. התלבשתי במהירות בחולצה של אברקומבי בצבע סגול וג'ינס כהה סקיני שבדיוק יצא מן הכביסה, ונעצתי את שיערי לצמה. "קיי?" שמעתי את אמא שלי אומרת ודופקת בדלתי הנעולה. "כן?" אמרתי "אנחנו עוזבים עכשיו, נו." שמעתי אותה יורדת במורד המדרגות. נעלתי את הדלת, ודילגתי אל המכונית. מליסה רצה לעבר המכונית כשנכנסנו לכניסת ביתה. שערה הכהה אסוף לפקעת, וחולצה ורודה עם ציור שלחץ,נראת נפלא. "שלום לך ." היא אמרה מתיישבת לידי. חייכתי, והחזקתי את הטלפון ביד. הנסיעה הייתה ארוכה, אבל לא היה אכפת לי. נופפנו לשלום לאחי ולאמא והלכנו לאט לכיוון הדלתות של הקניון.

    הזזתי את השיער שלי וזרקתי אותו על הכתף שלי, הביטתי אל מליסה מימין לי. הלכנו בקצב, זה היה בקניון, "מה נשעה קודם?" שאלתי והעברתי את הלשון שלי על הפלטה שלי. "חתיך בקניון?" מליסה אמרה והצביע על הספסל. אה, אופייני. אנחנו חברות כבר כמעט 10 שנים. כשהיינו בנות 10, המצאנו את המשחק "חתיך בקניון", כלומר, ישבנו על ספסל מדרגות את כל החבר 'ה שהלכו על יד. טיפוסי לנו. צחקקתי. "בסדר." הלכנו לשבת על הספסל, עם הטלפונים בתוך ידינו. מליסה זרקה רגלה השמאלית מעל הברך שלה. כמה דירוגים של 7 של עברו כרגע ... מליסה בהתה בהם, אבל תאמת לא הייתי מעוניינת. וכן, ככה זה קרה. היא טפחה על הרגל שלי, הסתכלתי למעלה, מזיזה את הפוני שלי מהפנים. הבחור עם השיער הבלונדיני זהר באור, והעיניים שלו, הכחולות בהירות נראו קסומות. "מיל.." התחלתי להגיד, קמתי וניגשתי אליו. עברתי לידו, הוא היה מדהים. הוא נראה כל כך מוכר אבל... הוא צחק מאחת הבדיחות של חברו הגבוה יותר, ועיניו לכדו את עיני. "היי." אמרתי בביישנות לא מובנת, רועדת. "שלום לך." הוא אמר במבטא. פרפרים מלאו את בטני. הסתכלתי אחורה, וראיתי את מליסה מחייכת עדיין יושבת על הספסל. "עשה לי סימן מאשר, אני מכירה אותך מאיפשהו?" אמרתי משחקת עם הצמידים על פרק כף היד שלי. "אני לא יודע, לאב." הוא אמר, בעוד חבריו מתקדמים יותר לעברי. "נו, טוב, סליחה. חשבתי שאתה מישהו מוכר "עצמתי את עיני, והתכוונתי להסתובב, אבל הוא תפס את היד שלי. "איך קוראים לך?" הוא חייך מראה הפלטה שלו. "ק..קיילי" הסתובבתי אליו. "אני נייל. נחמד לפגוש אותך,קיילי. "הוא אמר , ענייו לטשו מבטים בטלפון שלי. "אני יכול לראות את זה?" הוא אמר והושיט את ידו. הנחתי את הטלפון בידו, והוא שלף את הטלפון הנייד שלו מכיסו, והניח אותו בידי. "אולי, אנחנו יכולים להיפגש מתישהו." הוא אמר, בעוד האור של הטלפון שלי השתקף בעיניו. הוא רשם את המספר שלו בטלפון שלי. לא יכולתי להאמין. במהירות רשמתי את המספר שלי בטלפון שלו, לשים 'D:' ליד קיילי. "זה נשמע מדהים." אמרתי מוסרת את הטלפון שלו בחזרה אליו. חבריו חייכו מאחוריו. אין לי מושג מה גרם לי לעשות את זה. אין לי מושג. זה בטח היה העובדה שהוא היה מושלם. "ביי, קיילי." הוא אמר בחיוך וחזר בחזרה אל חבריו, והלך. רק רציתי לצרוח באותו רגע. פניתי חזרה לכיוון מליסה כמעט רועדת משמחה, והיא נתנה לי מבט תומך ומאושר " יש לך מזל" היא אמרה ואני חייכתי. פתחתי את הטלפון שלי, וחיפש נייל בטלפון שלי. הוא רשם את שמו עם סמיילי 'נייל (: ". מספר הטלפון שלו היה מושלם"!. "הוא פאקינג בן 18, והוא נתן לך את המספר שלו OMFG "אמרה מליסה מרחפת אני כל כך שמחה בשבילך! "היא אמרה. שולחת את זרועותיה לחיבוק. כרכתי את זרועותי סביבה. נייל נראה כל כך מוכר אבל... מאיפה? הלוואי וידעתי.

    פרק 2--------

    לא יכולתי להוציא אותו מראשי. אולי אני צריכה להתקשר? או לסמס לו קודם? אני נשמעת נואשת? מליסה המשיכה לדבר אבל כל הזמן רק דמיינתי את פניו, והחיוך שלו. "נכון קיי?" נפנפה מליסה בזרועותיה. "בסדר, מה עשיתי? מה קורה? למה את לא שמה לב אלי?" היא שאלה "אני פשוט השפלתי את מבטי אל הטלפון שלי. "מאיפה הוא?" אמרתי למליסה. "מאיפה מי?" היא אמרה והנידה בראשה. "נייל!" צעקתי, מוציאה את הטלפון מהכיס בג'ינס. "את הרגע פגשת אותו, והוא מחבב אותך. מאיפה אני אמורה לדעת? "אמרה מליסה מסתכלת עלי כאילו צמחו לי תשעה ראשים. "לא, לא, לא," אמרתי הולכת לחדר האמבטיה. "הוא נראה כל כך מוכר!" אמרתי לכיוון המראות. "לא לי." אמרה מליסה מסדרת את הפוני שלה. "אולי ראיתי אותו בחלומות." אמרתי בחיוך, בודקת את השיער שלי כדי לוודא שהוא נראה בסדר. "קדימה, בוא נלך לקנות גלידה, ושם נוכל לדבר על נייל." מליסה אמר בצחוק, פותחת את הדלת בכדי לעזוב.

    לפני ששמתי לב, נסענו הביתה, ועדיין, שום הודעת טקסט או שיחת טלפון ממנו. אוף, אולי הוא רוצה שאני ארדוף אחריו? אני לא יודעת. זה כל כך מתסכל. יש לזה את אותה הרגשה שאני עברתי כשהייתי בכיתה ד' כאשר ג'פרי וילסון המשיך לשים את הספרים שלו בצד שלי של השולחן. רציתי לסטור לו, אבל לא יכולתי. הוא חשב שזה היה כיף להוציא אותי מדעתי. "אז, איך היה בקניון? קנית משהו חמוד? "העיניים של אמא שלי היו דבוקות אל הכביש, צ'ייס וקיידן נלחמו במושבים האחוריים. "אה, לא לא ממש." אמרתי מביטה למטה. "אני קניתי לי צמיד." מליסה אמרה והמשיכה להתעסק עם הצמיד שהונך על פרק ידה. קיידן היה אחי הצעיר. הוא בן 10, והוא היה הילד הכי מעצבן בעולם. לא דיברנו הרבה כי הוא היה כל הזמן מקלל אותי וקורא לי בשמות גסים. כמו כן, צ'ייס היה בן הדוד שלי. הוא בן 5, והוא היה פשוט עוד קיידן, רק בקטן. "סתום ת'פאקינג פה שלך!" צרח קיידן. "קיידן! אם אני צריך לעצור בצד, אתה לא תצא מזה בטוב! "אמא צעקה. גילגלתי את עיני, ופנינו לבלוק של מליסה. מליסה רכנה אלי ולחשה: "אם הוא מתקשר, אני רוצה פירוט מלא על הכל. את שומעת אותי? "הנהנתי בראשי, לא יכולתי למחוק את החיוך המטופש הזה מהפנים שלי. "ביי!" מליסה פתחה את דלת המכונית ויצאה. הרגשתי נשימה על צווארי, הסתובבתי לראות מיזה, ומצאתי את קיידן עלי ואת מבטו הרשע שהוא נותן. "מי זה הוא?" קיידן נפל לאחור כשאמא פנתה. לחיי התלהטו. "ה-ה- הוא? הא? "פערתי פה ונראתי טיפשית. אם אמא הייתה מגלה שדיברתי עם בנים בני 18 בקניון, היא הייתה מקרקעת אותי עד סוף חיי. "שמעתי מה היא אמרה, אני הולך...להגיד ל" לא יכולתי להחזיק יותר בבטן, "בבקשה, לא קיידן. אני אעשה הכול! "קיידן ישב בכיסאו, כמובן מתכנן להשפיל אותי.

    קיידן לא דיבר איתי עד שהגענו הביתה. רצתי במעלה המדרגות אל תוך חדרי, כאשר שמעתי את הדלת שלי נפתחת. "אז מה?" התגנב קיידן לחדרי בחיוך גדול ורע. אני לאט לאט הנהנתי את הראש בבושה. "אני אחשוב על זה." הוא סגר את הדלת שלי, ואני פשוט נאנחתי. לקחתי את הטלפון שלי, ונצחתי על המיטה שלי, כאשר זה התחיל לרטוט בידי. "הודעה חדשה מ: נייל (:".. את הבטן שלי מלאו מליוני פרפרים ואני החלקתי במהירות על לחצן הכניסה, החיוך חזר "יש לך זמן שיחת טלפון? אני רוצה להכיר אותך". , ואני מיד עניתי: "בטח! תתקשר בזמן הקרוב." הכמה דקות הבאות, היו נראות כמו שעות.

    גורד שחקים של דמי לובאטו נשמע דרך הרמקולים של ה-iPhone שלי, מהר מאוד שמתי לב שזה היה שיחת טלפון מנייל. הייתי כל כך מאושרת, יתר על המידה, נרגשת, מלאת מרץ. אני לוחצת על כפתור לקבל את השיחה, ואמרתי: "היי!" ובתוך שבריר שנייה הוא אמר, "קיילי? היי! מה שלומך? "רציתי לספר לו איך אני באמת מרגישה. אני כנראה הבחורה הכי מאושר על כדור הארץ עכשיו. "אני מעולה, מה שלומך?" אמרתי במהירות דרך הטלפון שלי. "נפלא לדעת שאני יכול להכיר אותך." הוא אמר ונשמע פלרטטן. שמעתי משהו מתרסק ברקע. "לו-איייייי!" הוא צעק, מכסה את המיקרופון בטלפון אבל זה לא עבד. עדיין יכולתי לשמוע אותו. אהבתי את המבטא שלו. תהיתי מהיכן הוא. הוא צחק חזרה לטלפון, "אה, סליחה. חבר שלי שבר משהו. "חייכתי ידעתי שחברו בטח היה נחמד. "חח זה בסדר. מאיפה אתה? המבטא שלך, הוא מקסים. "אמרתי, מנסה להישמע פלרטטנית בחזרה. ידעתי שאני נכשלתי. "אני ממולטינגר((Mullingar ,אירלנד." הוא אמר עדיין צוחק על חברו. "סבתא שלי גרה שם!" אמרתי נרגשת. "באמת? ואה. זה מעולה. "הוא אמר, עדיין נשמע פלרטטן. "כן. אתה רק אורח כאן, או שעברת לכאן? "שאלתי אותו מתפללת הוא עבר לכאן. "טוב, אה. זה מסובך. אני אהיה כאן לזמן מה. "הוא אמר והפלירטוט נעלם בקולו. זה היה כאילו הוא איבד משהו משמעותי בקולו. "אז, איפה אתם שוהים?" שאלתי אותו. "שכרנו בית. מה דעתך לבוא לבקר, טוב..אמ, מחר? אני יכול לקחת אותך אם אתה רוצה. " הנה זה שוב, קולו הפלרטטני. "זה נשמע נהדר! אתה תוכל לאסוף אותי? "אמרתי כבר מדמיינת דברים. "תסמסי לי את הכתובת שלך כשאת יכולה, בסדר?" הוא אמר בחיוך. מחר זה יום שישי, ואמא שלי בעבודה בימי שישי. "בסדר! באיזה שעה? "שאלתי. " 12 טוב?" שמעתי צעקה מהבחור ברקע, "הוא רוצה לנשק אותו מחר!" צחקתי. "כן, אהא. 12 זה מעולה. "אמרתי בחיוך. "מצוין. אז אני ילך, תסמסי לי טוב? לילה טוב קיילי. "הוא אמר, והרגשתי דמעות ממלאות את עיני. " לילה טוב." אמרתי ולחצתי על כפתור "סיום שיחה", וכל מה שרציתי בעצם לעשות זה להתקשר למליסה. לכן, אני סימסתי לו את הכתובת שלי, והתקשרתי במהירות למליסה, לשפוך את כל הפרטים.

    "הוא הזמין אותך אליו!" צעקה מליסה, היא הייתה נרגשת לא פחות ממני. "אה. אלוהים אדירים. זה נהדר. אני כל כך שמחה בשבילך! "צחקתי, שכן היא המשיכה לדבר על הידידות שלי ושל נייל. "את חייבת לוודא שאת תתקשרי אלי מחר, וגם לשלוח לי תמונה של התלבושת שלך ומה לא." לא יכולתי להפסיק לצחוק. "חחח, אני אוהבת אותך מליסה." חייכתי. "אני אוהבת אותך יותר!" היא צחקה. סיימנו השיחה שלנו אחרי דיבורים על התלבושת שלי, ועוד כל מיני דברים שעלולים לקרות מחר, ידעתי שאני לא ישן הלילה. הייתי נרגשת יותר מידי לקראת מחר.



    Like this post to subscribe to the topic.
  • פרק 3:

    כיוונתי את השעון המעורר שלי ל10:30, אבל כמובן שהתרגשתי כל כך שהתעוררתי בשעה 10.ירדתי במדרגות במכנסי הפיג'מה שלי של בובספוג, ו חולצהפשוטה בצבע שחור חזק. קיידן ישב על הספה, צופה בiCarly. "בוקר טוב." אמרתי משפשפת את עיני. הוא רק הביט בי. "אממ, היי." אמר קיידן במבט לאחור על הטלוויזיה. התעלמתי ממנו. הוא ממש לא הולך להרוס לי את היום. "אני יוצאת עם אה, מליסה ב 12." אמרתי בעודי הולכת אחורה לכיוון המטבח. "למה שיהיה אכפת לי?" הוא אמר מביט בי בחזרה. "אני לא יודעת. פשוט חשבתי שאתה לא רוצה לגלות פתאום שאתה לבד. "אמרתי פונה אחורה לכיוון המטבח, ומזגתי לעצמי קערת דגנים שלי בזמן שאני שומעת מישהו עולה במדרגות המרתף. "אני הולכת לעבוד בשעה 10:30." שמעתי מישהו אומר. זו היתה אמא שלי. היא נעלה נעלי עקב גבוהות,ולבשה חצאית לעבודה. אני אף פעם לא באמת ידעתי מה היא עושה לפרנסתה. היא בערך, יושבת ליד שולחן העבודה שלה ועוזרת לאנשים עם המסים שלהם או משהו כזה. "הו, קיי." אני בחדווה, בעוד היא לחצה ידי. "את יוצאת?" היא שאלה את עצמה, ואת העקבים שלה סטר המשבצת של המטבח. "כן, בגיל 12." אמרתי בחיוך. "בסדר." היא אמרה שעובר הארנק המאמן השחור שלה. היא הושיטה לי שטר של 20 דולר. "הנה, לא לבזבז את הכל. זה אם אתה צריך את זה. "תפסתי את ידה 20, וזרק אותה במכנסיים. אני גמע דגנים לי את הכפית שלי, נכנס לסלון, שם הטלפון שלי. לעסתי על שאיפות קוקו בפה שלי ובדקתי את הטלפון שלי. יש לי 3 טקסטים מן דרייק. דרייק היה בחור ממש פופולרי בכיתה שלי, כל בחורה רוצה את ידיה. היה לו שיער flippy, ועיניים חומות כהות והוא גרם לי להרגיש לא נוח. היינו מדברים אז, בכיתה 7, כאשר הוא לא היה סוג של הבחור הזה גרם לי לרצות להקיא. הוא שינה כשהוא נכנס אלכוהול, והחל להשתכר בכל יום שישי אחד ושבת. "Kayleigh, לצאת W לנו tonite." ו "U NVR להסתובב W לנו." ו "lol Y?" האם כל הטקסטים. הופתעתי שהוא אפילו ער מוקדם זה. אני כתבה בחזרה, "יש לי תוכניות, מצטער." הוא היה משתמש. ככל הנראה, כל הבנות שהיו הקרובים מחוץ לשתות הערב היו חברים, והוא רצה ילדה. הוא כזה לוזר. Kaiden קם והלך למטבח כמו אמא שלי יצא החוצה עם שתי שקיות גדולות בידיה. "יהיה טוב. אהבה ארבעתכם. "היא אמרה, אבל אני לא שמתי לב. רצתי במעלה המדרגות, ואת ציחצחתי שיניים ושמתי על בחרדה האיפור שלי. הוצאתי חולצה ורודה, זה היה מקסים, אבל לא מפואר לבנים קצרים ג'ינס בהנחה שזה הולך להיות חם. נכנסתי במהירות השתנה קבוע שיער חום כהה שלי נפל על כתפי. צילמתי תמונה של עצמי, ניסח את זה מליסה כי היא רצתה אותי.

    עוד מעט חמש mintues עד 12, ואני ישבתי על המדרגות מחוץ לבית שלי וראיתי משאית שחורה למשוך את הרחוב שלי. וכן, זה הרגע שבו ראיתי אותו. הוא לבש פולו כחולה ומכנסיים קצרים בצבע בז' וכובע היאנקיז שנראה נפלא עליו. הוא הלך לקראתי ואני קם בחיוך. "שלום Kayleigh." הוא אמר בחיוך. "היי" אמרתי לרוץ לעברו. הלכתי בעקבותיו אל המשאית וראיתי שני חבר 'ה אחרים זה. בחור אחד היה סופר שזוף, והיו לו עיניים מדהים והוא שערו זינק מעלה. כמו כן, הבחור השני היה שיער שנראה נפלא. היה לו שיער שלו התהפכה, ולא יכולתי להחזיק את העיניים ממנה. שניהם יושבים מול ואילו ניאל ואני החליק לאחור. 1 שיזוף הסתובב, "היי! אני זיין, נחמד לפגוש אותך. "הוא אמר והושיט את ידו לי לנער אותו. "היי, אני Kayleigh." אמרתי ולחץ את ידו. הבחור השני עם שיער מדהים נהג, שים בתמרור עצור, הוא פנה לאחור ואמר: "עזוב אותי, אני הארי." חייכתי. "היי." אמרתי מביט למטה. לשתיהן היה מבטא, אבל מבטאים את לא נראה אירי. מה שלא יהיה. "אז איך היה הבוקר שלך?" ניאל אמר בחיוך, כשפניתי אליו והסתכלתי לו בעיניים. "טוב אני מניח." אמרתי מביט למטה. "זה טוב לשמוע." הוא חייך. "? מוזיקה" זיין אמר בצחוק, מסובב את הכפתורים ברדיו של המכונית. "Def" ניאל אמר בצחוק. "מה ללבוש, מה ללבוש?", אמר זיין לצחוק. הוא הרכיב את מפלגת בארצות הברית על ידי מיילי סיירוס. צחקתי. "מיילי? אה, טוב. "חייכתי. "עם החלומות שלי, ואת הסוודר שלי .." שרו ניאל, צוחק. היה לו קול ממש טוב. "רוצה לפגוע של וונדי? יש להם אוכל מדהים. "חייך ניאל, והביט לעברו והבחין שרשרת שמרוק. תפסתי את הקסם, והביט בה. הוא השפיל את מבטו אל השרשרת שלו. "זה חמוד." אמרתי לשחק עם זה. "תודה. זה בשביל מזל טוב. "הוא חייך, בעוד אני משתחרר. "של וונדי? ניאל שוב? "אמר הארי בפנים רציניות. "כן." ניאל לא זז. צחקתי. זיין החזיר לי מבט. "אתה מכאן, נכון?" זיין הסתובב והביט בי. "כן, נולד וגדל." אמרתי מהנהן בראשי. "אז אין לנו ללכת לאיבוד שוב מנסה למצוא את זה." צחק הארי. "יש לא רחוק מכאן." הצבעתי ימינה. "את אוהבת של ונדי?" הסתכלתי וראיתי ניאל לי בפנים. "כן, כן אני עושה." ציחקקתי, והוא כרך את זרועותיו סביבי. "AWEH." פנתה זיין מסביב. ניאל צחק, "אני כל כך רעבה אף." הטלפון שלי רטט, ואני משכתי אותו החוצה, זה היה טקסט מליסה. היא אמרה, "מקסים, מותק." ניאל לקרוא אותו. "מי מליסה?" הוא שאל. "Bestfriend שלי. היא היתה איתי בקניון אתמול. "חייכתי, מניח את הטלפון בחזרה לכיס. "אה, הבחורה על הספסל?" הוא שאל. הנהנתי. משכנו לתוך של ונדי. ידעתי שזה הולך להיות יום נפלא. אני פשוט לא ידעתי למה לצפות. הנחתי את ראשי על כתפו של ניאל. אני עדיין בדרך נרגש מדי.

  • פרק 4, תהנו- ♥

    בדרכנו לבית של הבנים, אכלנו ב"וונדי".אני הזמנתי שוקולד וניל קפוא, וצ'יפס בגלל שנייל סירב שאני אשל על עצמי,אני לא רוצה שהוא ישלם יותר מדי, שאני אראה נצלנית. הארי הזמין גם את אותו הקינוח כמוני, אבל הוא אמר שיש לזה טעם מוזר. הוא נתן לי אותו, ולי לא היה אכפת. אני באמת רוצה לדעת מאיפה זאין והארי.

    הארי חנה מול בניין גבוה, אבל הוא לא היה נראה כמו בית. "ברוכה הבאה קיילי" אמר נייל וליקק את אצבעותיו, מנסה להשיג עוד קצת מהטעם של הצ'יזבורגר שלו. הוא קם ופתח את הדלת. הייתה ירידה גדולה, אז הוא החזיק לי את היד כדי לעזור לי לרדת. "תודה." אמרתי. "אין בעיה." הוא אמר והלך בעקבות הארי וזאין. זאין פתח את הדלת, עקבתי אחריהם לתוך הבית שלהם. התקרה היתה גבוהה מאוד, והיה גרם מדרגות בצורה מעוגלת בכניסה, הארי החל לרוץ במעלה המדרגות, וזאין עמד לידי. "אז, בת כמה את?" שאל זאין, לא יוצור קשר עין.

    "אני בת 14, הופכת ל15 בעוד שלושה שבועות." אמרתי מביטה למטה, תוך כדי הרגשתי שמישהו תופס לי את היד. "קדימה, אני חייב להכיר לך את שני החבר 'ה האחרים.", אמר נייל מושך אותי במעלה המדרגות. "בסדר," חייכתי. המדרגות הובילו אותנו למקום שבו הם שהו. ספה הגדולה, היו שם שני נערים בגילם יושבים וצוחקים, צופים בטלוויזיה, הם מילאו בערך חצי של החדר. שני הנערים שלא הכרתי ראו אותי, ולאט לאט קמו אליי. "שלום!" הבחור הראשון צעק ורץ לעברי. הוא לבש מכנסיים קצרים, אבל הם באמת הם נראו טוב עליו. נייל צחק, "זה.." אבל, הוא נקטע באמצע. "אני לואיס, נחמד לפגוש אותך קיילי." אמר לואיס תופס את היד שלי ומנער אותה עם חיוך מפחיד, אבל מצחיק. הבחור השני היה מאחוריו. נייל רכן כמו לואיס והלך. "זה ליאם.", אמר נייל, ליאם לאט ניגש אלי. "מה קורה?" הוא אמר ולחץ את ידי. הארי צנח על הספה, תפס את השלט. "אה, את יכולה לשבת עם החבר 'ה אם את רוצה. אל תתביישי. ", אמר נייל והלך לכיוון המטבח. "בסדר." התיישבתי ליד זאין, ולואי התיישב לידי. "אז, קיילי... אני יכול לקרוא לך קיי?", אמר לואיס פונה אלי. "בטח," חייכתי. "טוב, אז נייל .. הוא אוהב אוכל, גאה מאוד להיות אירי. את אירית גם, נכון? "אמר לואי בלי להניד עפעף. "כן." השבתי בחיוך. "אני בריטי." אמר לואיס והצביע על עצמו. "זה מה שהם גם?" אמרתי מצביעה על זאין, ליאם, והארי.(חח לא מנומסת שכמותה, מצביעה על אנשים) לואיס הנהן, "כן, אבל אם את לא אוהבת לצחוק, ויותר מעדיפה להיות רצינית ... אני מציע לך לצאת." צחקתי, "אל תדאג." חייכתי. הארי שם את הסרט "מוצאים את נמו", ו נייל התיישב לידי. " את אוהבת את הסרט הזה?" הוא שאל אותי, ואני הבטתי בעיניו. הם היו מדהימות. "אני אוהבת אותו." ( באנגלית נשמע יותר טוב- I love it ) חייכתי, ומיהרתי להתקרב יותר אליו. "אני רוצה להכיר אותך יותר. אני אפילו לא יודע את שמך המלא. זה נורא. "הוא אמר כשהוא הביט בי וחייך. "קיילי מקסין ריד." אמרתי בחיוך, "מה איתך?" שאלתי. "נייל ג'יימס הורן, ואני בן 18." הוא אמר בחיוך. "אני בת 14 -" אמרתי. "אני יודע, שמעתי אותך מדברת עם זאין." הוא חייך, והסתכל אל תוך עיניי. הרגשתי כאילו אני מכירה אותו, ואת חבריו במשך שנים ... אבל אני מכירה אותם רק כמה דקות.

    "אני צריך לספר לך משהו." נייל אמר ואחז בידי, והוא הנהן להארי בעוד הארי לקח את המחשב נייד שלו מהצד של הספה והוא הניח אותו על ברכיו. "טוב, אז תגיד לי." אמרתי בבלבול. הארי נכנס ל-YouTube, ולחש משהו לואיס .. ולואיס אמר, "את המלא. להראות לה המלא. "הייתי כל כך מבולבלת. לא ידעתי מה לחשוב. הארי הקליד "וואן דיירקשן הסיפור המלא" לתוך תיבת החיפוש. נייל משך אותי אליו, והבטן שלי התמלאה פרפרים. הארי נקש על הוידאו הראשון שם. זה התחיל עם פקטור X, ואז ראיתי אותם. ליאם הצעיר, הארי, לואיס, זאין, וגם נייל עם מיקרופונים בידיהם מול סיימון קאוול. ליאם התחיל לשיר, נהיה לי עור ברווז. ראיתי את ליאם מביט בי בחיוך. נייל חייך גם. ראיתי את נייל, עם שיער ארוך בסרטון זז קדימה ואחורה. הארי שר גם, והבטן שלי הייתה מלאה פרפרים. לא האמנתי שהם, היו בפקטור X ושהם שרים כל כך טוב. הם היו מושלמים. העיניים שלי התמלאו דמעות. נייל, זאין, ולואיס התחיל לשיר גם בסרטון. חייכתי, וזה כאב לחייך. חייכתי כל כך גדול, עד עכשיו אני אפילו לא יכולה להזיז את לחיי. לואיס הביט בי וראה את הדמעות שלי וניגב אותם עם אצבעותיו החמימות, בעודו מחייך. אני בקושי מכירה אותם, ואני הרגשתי כאילו אני עומדת לפרוץ בבכי, כי הייתי כל כך גאה בהם. "ששש, קיילי." חייך נייל, מסתכל עלי. הארי הביט וצחק. הוא עצר את הסרטון. "אז .. אנחנו להקה. ", אמר זאין והסתובב. "אני רואה." אמרתי מנגבת את הדמעות מהפנים שלי. "למה את בוכה?" פנה אליי ליאם, וחייך. "אה," צחקתי, "אני לא יודעת. אני מניחה שאני גאה בכם חבר 'ה. "אמרתי והתיישבתי. נייל התיישב לידי. "רציתי שתדעי את האמת." חייך נייל. "יש לך עיניים יפות". נייל העביר את הפוני שלי מהפנים שלי, נשכתי את שפתי התחתונה. "כמה זמן אתה גר בפילדלפיה?" שאלתי אותו בזמן שהוא הביט בעיני. "חודשיים. אנחנו נוסעים אם כי אנחנו נוסעים לכמה מקומות אחרים. ", אמר נייל מבט כועס. הבטן שלי התהפכה. נייל, והחבר 'ה היו פשוט כל כך מושלמים. אני רוצה לבלות איתם לנצח. "רגע, אנחנו עושים משהו מחר?", אמר נייל צועק לעבר הבנים. "אה, כן." הארי הסתובב, עם הטלפון בידו. הארי בדק את הטלפון שלו. "חלק בגיוס כספים. אנחנו מופיעים. "אמר הארי בעוד לואיס הסתובב לכיווני. "קיילי, אם את באה .. את לא יכולה ללבוש פסים. פסים זה הקטע שלי. "צחק לואיס, ושינה את ערוץ הטלוויזיה. "חחח, בסדר." אמרתי בחיוך. "אתה רוצה להצטרף אלינו?" עבר נייל לאחור, קרוב יותר אלי. "אני אשמח." אמרתי. שמתי לב לזאין, איל הוא בודק את עצמו במראה. "כדאי לשאול את פול". ליאם הסתובב. "אתה יודע איך הוא עם בנות." ליאם הלך לחדר השני.

    נייל ואני ישבנו על הספה בעוד הבנים פזורים, עושים כל מה שהם עושים. נייל סיפר לי על עצמו, סיפרתי לו על עצמי. הוא בחור מדהים. הוא צוחק מכל דבר כמעט, הוא לא להפסיק לגרום לי לחייך. הוא סיפר לי על חייו באירלנד, וכיצד הם הגיעו להפוך ללהקה. הוא הראה לי את הגיטרה שלו, וניסה לגרום לי לנגן אבל צחקנו, כי אני לא יכולה לפרוט על המיתר הנכון. ישבנו וצפינו בסרט "Up" יחד. הנחתי את ראשי על חזהו. איתו, הרגשתי בבית. הרגשתי שאני לא לבד כמו פעם, אני אוהבת לדעת שאנחנו חברים טובים למרות שאנחנו רק נפגשנו.

    לואיס נכנס לחדר שבואני ונייל היינו, אני עם ראשי על רגליו של נייל, כמעט ונרדמתי. "שאלתי את פול אם את יכולה לבוא, והוא אמר כן." לואי אמר לי, לאט לאט קמתי, נייל הביט בי מלמעלה. "זה נשמע נהדר." ניאל אמר מסתכל אל לואיס, הוא התיישב לידו. הטלפון שלי רטט, וזה היה הודעת טקסט מדרייק. החלקתי על לחצן הנעילה בטלפון שלי, לקרוא, "נו באמא'שלך קיי." הוא עדיין רוצה להשתמש בי. "מי זה דרייק?", אמר נייל, מביט אל הטלפון שלי. "הבחור הזה לוזר, מנצל בנות, והוא רוצה שאהיה ה"דייט" שלו הערב" אמרתי נועלת את הטלפון שלי. הנחתי את ראשי לאחור על כתפו של נייל. "את אוהבת אותו? את רוצה ללכת? ", אמר נייל בקול רועד. "לא, מה פתאום. אני רוצה להישאר כאן. "אמרתי בחיוך קל. "טוב מאוד." חייך נייל, והעביר את אצבעותיו בשערי. "את רוצה שאני אקח אותך הביתה? כבר מאוחר. "הבטתי בטלפון שלי, ראיתי שזה כמעט 9. "כן, אתה יכול?" לחשתי. "או, אם אפשר לתכנן משהו את יכולה להישאר פה ללילה.", הוא גירד את סנטרו. "אבל, אין לי בגדים וכל זה..." הסתכלתי עליו. לואיס התפרץ, "אלינור ודניאל השאירו כאן כמה דברים בשבוע שעבר. לא היה להם אכפת. "חייכתי," בסדר. "נייל הצביע על הטלפון שלי," תגיד לאמא שלך שאת נשארת אצל חברה של מליסה, ואז תתקשרי למליסה כדי שהיא תוכל לחפות עלייך. "אני שמחתי להכיר מישהו כמוהו. הייתי יותר משמחה.

  • פרק 5 ((:

    אמא שלי הסכימה לי לישון אצל מליסה. לא היה אכפת לי לשקר. ידעתי שזאת ההזדמנות שלי לבלות עם נייל. לואי נתן לי בטח איזה 20 תלבושות שונות של אלינור, שהיא חברתו. לא היתה להם מיטה נוספת, כך שנייל בחר לארח לי חברה על הספה. זה היה טוב הלב שלו שהרג אותי. הוא היה ממש מעולה בלהקשיב. התלוננתי על בנות בגילי, על הבנים בגילי. כל מה שהם רצו לעשות זה להשתכר. הוא אמר לי שאני עושה עבודה מדהימה בלהיות אני, אני לא אשכח לעולם שהוא אמר את זה. היינו צריכים להתעורר ב9, אבל נשארנו ערים עד מחצית מהלילה, דיברנו. הוא למד עליי הרבה, ולמדתי הרבה על אודותיו. הוא היה כל כך מדהים. זה שיגע אותי שאני לא יכולה להגיד שהוא שלי.

    "אני יודע שאת עייפה.", אמר נייל מניח את ראשי על רגלו. "אני לא," צחקקתי. נייל כיבה את האור לפני שעה. השעה היתה כבר 2 לפנות בוקר. "תן לי לנחש, את רוצה לדעת עליי עוד?", אמר נייל לצחוק. "כןןןןן" חייכתי, אבל הוא לא ראה את זה. "אני אוהב את השיער שלך.", אמר נייל והעביר את אצבעותיו בשיער שלי, שהיה חלק ובצבע חום בהיר. "אני אוהב את העיניים שלך.", אמר נייל לאט מעביר את אצבעותיו על פני, ואני עצמתי את עיני, והוא הניח את אצבעותיו על העפעפיים שלי. צחקקתי שוב, "אני אוהבת את החיוך שלך." אמרתי, מוחצת אל לחייו יחד. "אני אוהב את הצחוק שלך," הוא אמר והניח את ידו על בטני. "אני אוהבת את הצחוק שלך יותר." אמרתי בשלווה. "לא, אני אוהב את שלך יותר." הוא אמר, הפרפרים כבר הופיעו בבטני. ציחקקתי, והוא התחיל להריץ את אצבעותיו בשער שלי. נרדמתי בעודי חושבת, עליו כמובן.

    באותו בוקר, התעוררתי לריח של בייקון. העפתי מבט וראיתי את נייל ו זאין במטבח. "קמת?", אמר זאין ובא לקראתי. "רוצה לחם לבן או חום?" "לבן .." אמרתי והתמתחתי, ונעמדתי. החולצה שלי כמעט וירדה ממני, אז סידרתי אותה מהר. "בוקר טוב לאב." נייל אמר כאשר הפך את הבייקון. "בוקר טוב." אמרתי בחיוך. "שאר הבנים העוררו?" אמרתי הולכת לכיוון נייל, ו מגיעה מאחוריו. הוא היה בערך 5 ס"מ יותר גבוה ממני. "לא, רק זאיין ואני.", אמר נייל במבט לאחור אלי. "מריח טוב." אמרתי הולכת לכיוון זאיין, כשהארי נכנס בלי חולצה מהמסדרון אל המטבח. עמד לו, למרות שהוא לבש מכנסי פיג'מה. "מה יש לארוחת בוקר?" אמר הארי, ידיו למעלה. "בייקון .." אמר נייל פונה לעבר הארי. "יאם." אמר הארי בעודו עוקב אחריי. "אז, קיילי .." התיישבתי, והארי ישב לידי. "היי," אמרתי בחיוך. "איך היה אתמול בלילה?" אמר הארי וקרץ. שמעתי את נייל צוחק. הבנתי למה הארי מתכוון. "נפלא," אמרתי. "אני צוחק," אמר הארי וטפח על שכמי. "אני יודעת, אני יודעת." אמרתי עדיין צוחקת. "טוב, טוב." אמר הארי ונשען לאחור. "הארייייי תלמד לסדר אחרייך!. "אמר לואיס מתוך האמבטיה. "אופס, סליחה." צחק הארי, והדליק את הטלוויזיה. "מישהו יכול להשתלט על בייקון? אני חושב שאני שרפתי את האצבע שלי. ", אמר נייל מחזיק את אצבעו. "בטח, בטח." זאין הרים את המזלג והפך את הבייקון. נייל התיישב בצד השני שלי. " אמא שלך אמרה משהו?" נייל שאל. "אני לא יודעת, תן לי לבדוק." תפסתי את הטלפון שלי, המסך שלי אמר "5 הודעות". נייל התנשף. "ואו," אמרתי בפתיחת הטלפון שלי ולראות את הודעות הטקסט. שתיים מדרייק, 1 ממליסה, אחד מאמא שלי, ואחד מן קיידן. אוף, קיידן ודרייק. אני אקרא את הטקסטים של דרייק. "מה אכפת לי, את בכל מקרה מכוערת. "זה לא פגע בי. זה היה דרייק. זאת אומרת, אני לא יכולה לסבול אותו. "את לא מכוערת.", אמר נייל במבט מודאג. הסתכלתי אל נייל. "הוא חתיכת זין", אמרתי לו. פתחתי את הטקסט של מליסה, שאמר, "אני שומרת עליך בייב, תיהני. " וההודעה מאמא שלי שאמרה: :טוב, בסדר. "ושל קיידן," אני הבנתי מה אני רוצה ממך. "נייל עבר על" קיידן הוא אחיך הקטן, נכון? "הנהנתי. הוא זכר. הוא באמת הקשיב לי אתמול בלילה. "מה הוא רוצה ממך?" שאל נייל. "הוא יודע שאני מסתובבת איתך, ואם אמא שלי תגלה שאני איתך .. היא היתה משתגעת. "אמרתי לו, נועלת את הטלפון שלי. "אה. טוב, אני מקווה שלא יקרה משהו. אני מאוד אוהב לבלות איתך. "הוא חייך, וקם ולעזור לזאין להביא את הצלחות עם הבייקון החם והטוסטים. לואיס, הארי, זיין, נייל ואני ישבנו סביב שולחן והשאירנו מקום ריק לליאם, אבל ליאם עדיין ישן. "אנחנו כבר צריכים להתייחס אליה כמו חברה שלך?" דחף לואי את נייל בעוד הוא נגס בפרוסה של בייקון. התנהגתי כאילו אני לא שמעתי אותו. נייל חייך והשפיל מבט. "הלוואי שהייתי יודע." נייל לחש, אבל שמעתי. הארי התיישב לידי, עם זאין לצדו. "קיילי, לא שמעתי כל המוסיקה שלנו עדיין, נכון?" אמר זאין בחיוך. "רק את השיר "torn", אבל זה לא שיר מקורי שלכם." אמרתי נוגסת בטוסט שלי. "את מתרגשת?" אמר הארי בחיוך. "מאוד." חייכתי בחזרה. ליאם נכנס למטבח. "שלום ליאם." לואיס הסתובב, והביט בליאם. "בוקר טוב." הוא משך כיסא והתיישב. האנשים האלה פשוט נפלאים,. רציתי להישאר איתם. רציתי להיות מסוגלת לקרוא להם חברים שלי.

  • פרק 6,

    נייל אמר לי שאני יכול להתקלח, והוא הראה לי את חדר האמבטיה. הוא מצא לי שמפו של בנות וסבון רחצה. צחקקתי, "תודה." התקלחתי ואז התלבשתי. בחרתי שמלה חמודה של אלינור,היא הייתה מתאימה לי בדיוק. היא הייתה בצבע ירוק עם נקודות שחורות, ואני הולכת ללבוש את הקרדיגן שלי עם זה. סידרתי את שיערתי בגולגול מבולגן, ולא השקעתי יותר מידי באיפור שלי. יצאתי מהשירותים וראיתי את נייל מסתכל עלי. "הו גאד, את נראית נפלא.", אמר נייל ובחן אותי. "תודה,אבל אתה נראה נהדר בכל דבר שאתה לובש." חייכתי, והלכתי. נייל לבש חולצת טריקו לבנה, ומכנסי ג'ינס. נייל הלך אחרי. "היי, אני לא רוצה שכל החבר'ה יתחילו איתך.", אמר נייל במבט פלרטטני על פניו. "אה, אל תדאג. מי ירצה אותי? "שמתי את הטלפון שלי בכיס כאשר לואיס השתעל ממש בקול רם. "הו נייל." צחק לואיס, נייל פנה אליו ולא יכולתי לשמור על פרצוף רציני. "טוב, רק תתני סטירה לכל מי שיתחיל איתך, בסדר?"נייל הלך משם.

    נכנסנו אל המשאית, נייל הכיר לי את פול, השומר שלהם. אני חושבת שפול חיבב אותי. הוא צחק בגלל כמה דברים שאמרתי, מה שגרם לי להרגיש טוב. "באיזו שעה את צריכה להיות בבית הערב?", אמר נייל, שלידו ישב ליאם, ואני ישבתי במושב האחורי ונסענו להתרמה. "אה, 9 .. אני מניחה. "אמרתי לנייל בעוד הוא שלף את האייפון שלו. "לחייך." נייל אמר ולחץ על המצלמה שלו בטלפון שלו, מצלם תמונה. חייכתי והסתכלתי על התמונה. "אני רוצה לוודא שאני אוכל לראות את הפרצוף היפה שלך כאשר את לא פה.", אמר נייל לי והניח את ידו על ירכי. "אם אני כל כך יפה, אני בוואדי צריכה תמונה שלך." אמרתי וצילמתי תמונה של נייל ושלי ביחד, כאשר הסתכלתי על התמונה שבטלפון שלי, שמתי לב שהוא עומד לנשק את לחיי. וגם, זה מה שהוא עשה. חייכתי, ולחיי התלהטו. "התמונה הזאת יותר חשובה מהפנים שלי." הוא אמר בחיוך. ראיתי את ליאם בוהה בנו בחיוך. "אוווו", אמר ליאם. אני עדיין בהלם. הוא נישק אותי. ניאל פאקינג נישק אותי. זה לא היה כמו נשיקה,לשון ללשון, אבל זה אומר הרבה יותר. "את מסמיקה", אמר נייל נוגע בלחיי. "אה, לא." שיקרתי, ולא יכולתי להפסיק לחייך. "זה חמוד". נייל הצהיר לכיוון שלי. הוא תחב את האף שלי, והתחלתי לצחקק. "תפסיקי להיות כל כך חמודה טוב?" נייל משך אותי אליו. "אני אפסיק ברגע שאתה תפסיק להיות כזה שאי אפשר לעמוד בפניו." לחשתי לו. "אנחנו כאן!" אמר פול חונה במגרש החניה. "רגע," אמרתי לנייל. "יש לכם מעריצים מטורפים?" שאלתי אותו. הוא השפיל את מבטו. "אנחנו לא פופולרים כל כך בארצות הברית." הוא אמר לי. הנהנתי בראשי. כולנו ירדנו במהירות מהמשאית ונכנסנו בדלת האחורית של המקום הזה. נייל החזיק לי את היד. "ששש, הלילה ... אנחנו יחד.", אמר נייל בחיוך. חייכתי, והבטתי בו. עקבנו אחרי פול אל מאחורי הבמה. "טוב, טוב .. תנו לי להסביר כמה פרטים על ההופעה. בסדר? "אמר פול וניגש אל איזה גבר מהודר בחליפה. הם הנהנו. "כאשר אנו מופיעים, את רוצה להישאר מאחורי הקלעים?", נייל שאל אותי. "בטח." אמרתי בשמחה. "בסדר", אמר נייל מושך אליו כיסע כדי שאני אשב "שבי,שבי." הוא אמר והרחיב את עיניו. "אנחנו חייבים לעשות חזרות". נייל הלך בעקבות הבנים כשישבתי, והוצאתי את הטלפון שלי. החלטתי לשלוח הודעת טקסט למליסה עם התמונה שלי ושל נייל ואני שלחתי לה, ובתוך שניות הטלפון שלי רטט. זה היה מדרייק. הוא אמר, "מי זה?" שלחתי את התמונה של נייל ושלי לדרייק. "מה לעזאזל?" צעקתי בתסכול. אני כתבתי בחזרה, "סליחה, התכוונתי לשלוח את זה למישהו אחר." דרייק ענה במהירות, "בטח," לא התכוונתי לתת לו להרגיז אותי. הוא קרא לי מכוערת, ולא אכפת לי בכלל. הוא סתם מבזבז את הזמן שלי. שלחתי את התמונה למליסה. "אוווו . OMG. אתם חברים עכשיו? "היא ענתה במהירות. "לא. "עניתי בחזרה. שמעתי את המוסיקה מתחילה. קמתי, והתחלתי ללכת לכיוון המוסיקה כששמעתי את קולו של ליאם. הוא שר ממש יפה. עמדתי מאחורי הבמה שם היה מקום להציץ מבעד לווילון. ליאם, לואיס, הארי, זאין ו נייל כולם עמדו בתור לא ישר, וכולם החזיקו מיקרופונים בידיהם. "וואו." אמרתי לעצמי. אני באמת גאה בהם. הבמה באמת הייתה ענקית, ולקהל היו מקומות ישיבה רבים. זאין הבחין בי עומד שם והוא דחק את נייל להביט לאחור, אליי. הוא פנה בחיוך. הוא מילמל, "אני אוהב אותך." אליי, חייכתי ועשיתי לו לב בעזרת שתי היידים שלי. נייל צחק והסתובב.

  • פרק 7,

    לאט לאט התקדמנו אל עבר שער הכניסה של בית החולים כאשר נייל עצר אותי. "רוצה שאני אחזור למכונית? אני לא רוצה לאבד אותך, או להכניס אותך לצרות. ", אמר נייל כאשר טיפה של גשם ירדה על האף שלי. "יורד גשם", אמר נייל, מנגב לעצמו את היד. "אני לא רוצה לעזוב אותך." אמרתי מתקרבת אליו. "אני מוכן להישאר במכונית, ואז אני אקח אותך הביתה. אני מבטיח. "הוא אמר מביט בי. "אתה הכל בשבילי." הסתכלתי עליו. "גם אם זה היה רק לפני כמה ימים שנפגשנו, אני מרגישה כאילו אנחנו מכירים אחד את השני לנצח." אמרתי כשהוא התכופף ונישק את מצחי. "לכי, אני אחכה במכונית." הוא אחז בידי, והרפה. ירד גשם ממש חזק עכשיו, ואני רצתי לכיוון הדלתות. הסתכלתי אחורה וראיתי נייל פותח את דלת מכוניתו. חייכתי, והדלתות נפתחו אוטומטית. לא יכולתי לסבול להיות בלעדיו, אבל אני לא יכולה לקחת סיכון, אני אלולה לאבד אותו.

    דפקתי על הדלת של החדר כי "קיידן ריד" נכתב על הפתק בתוך כיס פלסטיק. "מי זה?" שמעתי את אבי אומר. "קיילי." אני לאט לאט נכנסתי. ראיתי את קיידן שוכב שם. חבורות וחתכים כיסו את גופו. צינור חמצן מחובר לאפו. התנשפתי כשראיתי אותו. "איפה אמא שלך?" אבא שלי אמר, יושב ומשחק בטלפון שלו. "חבר שלי הסיע אותי לכאן", אמרתי והתקדמתי לעבר כיסא ליד קיידן "הו, מסכן קטן." אמרתי בישיבה. "הרופאים אמרו משהו?" אמרתי והסתכלתי על אבא שלי, שמעולם לא היה אכפת לו משום דבר. בן זו -"הוא נמצא בתרדמת." הוא הרים את עיניו, והניד בראשו. הסתכלתי למטה, לא אומרת שום דבר. אני פשוט לא יכולתי להאמין. קיידן אמר לי שהוא יודע מה הוא רוצה שאני אעשה, ואז זה קרה. אני עדיין בהלם. "שלום," איש גבוה עם שיער אפור ומשקפיים נכנס לחדר. האיש לבש מעיל של רופאים, עם תג, אז ציפיתי שהוא יהיה הרופא. "אני דוקטור בורק," הוא אמר והושיט את ידו ללחוץ את ידו של אבא שלי. "אני ג'ים," אבא שלי אמר ולחץ את ידו. דוקטור בורק הביט בי. אני נופפתי אליו, "אני קיילי." ציפיתי שהרופא ירצה ללחוץ את ידי, אבל הוא לא. הוא דיפדף בלוח שלו. "אני חושש לומר כי קיידן במצב קשה מאוד", הוא הפך את הדפים על לוח הכתיבה שלו, "אנחנו חוששי כי תהיה לו בעיית זיכרון." הוא אמר. אבא שלי נראה נסער. שילבתי את הרגליים שלי, והנחתי את הסנטר על היד שלי. "אבל, באופן כללי ... הוא לוחם לא רע." הוא חייך. "שעות הביקור של כולם חוץ מההורים נגמרות עוד 5 דקות,חומד." הוא אמר שהוא יוצא מן החדר. "טוב, אם הוא מתעורר אני אגיד לו שקפצת לכאן." אבא שלי אמר שאני קמתי. "אני אצא יותר טובה.," אמרתי והתכוונתי ללכת לכיוון הדלת. "אני אוהב אותך, קיילי. תיהי בטוחה בעצמך, "הוא אמר, אבל אני לא הגבתי. אני לא הולכת לשקר לו, כי אני לא אוהבת אותו. יצאתי לתקן את השיער שלי ו במעלית, יצאתי אל הלובי נייל ישב שם. הוא קם כשהוא ראה אותי מהמעלית. "אמרו משהו?" הוא שאל. "הוא בתרדמת, והם חושבים שהוא לא הולך לזכור שום דבר." נייל כרך את זרועו סביבי. "אני באמת מקווה שהוא בסדר.", אמר לי נייל. "אני לא רוצה ללכת הביתה," אמרתי לו,. "בייב, את תמיד מוזמנת להישאר אצלי." נייל אמר לי בזמן שאנחנו הולכים אל דלת היציאה. "תודה רבה לך", אמרתי לו תוך כדי הליכה,יצאנו דרך הדלת וגשם התחיל להכות אותנו. רצנו למכונית, וברגע שהיינו קרובים תפס נייל את ידי, דחף אותי בעדינות כנגד המכונית. "כל החלומות של הילדות זה..", נייל נישק את השפתיים שלי, אני החזקתי בצווארו, מתפסת עם היידים ומלטפת לו את השיער. הלב שלי התחיל לדהור. עצרתי את נשימתי, והוא העביר את ידו על גבי. דחפתי את עצמי קרוב יותר אליו כשהגשם מכה בפנינו. השיער שלי היה רטוב, והוא המשיך לנשק אותי. הוא הרפה לנשום, נשכתי את שפתי התחתונה. הוא מנשק מדהים. "אני" התחלתי לדבר אבל הוא הניח את אצבעו על שפתי. "שששש," הוא אמר בחיוך. הוא נישק את הצוואר שלי, ואני צחקקתי. "כל החלומות של הילדות זה נשיקה בגשם", אמר נייל והרפה ממני, פותח את דלת המכונית. "הו אלוהים." אמרתי בחיוך, נכנסת למכונית. הוא הלך מהצד השני ונכנס, ואני העברתי כמה אצבעות בשיערי הרטוב. "לאן?", אמר נייל מסובב את המפתח "אני מניח שאל הבית שלי," אמרתי כוססת את ציפורני. נייל הביט בי, "קיוויתי שאת לא תאמרי את זה," הסתכלתי עליו. "למה?" שאלתי. "כי אני מתגעגע אליך." אורו עיניו מאחד את האורות במגרש החניה. הם נצצו, זה תפס את תשומת לבי. "טוב, אני אצטרך להתגנב החוצה." אמרתי בחצי הדרך בחיוך. הוא חייך בחזרה, "אני לא רוצה להכניס אותך לצרות". התחלתי להריץ במוחי תכנית. נייל רצה שאהיה איתו, באמת שהייתי מתה להיות איתו. אמא שלי כנראה שיכורה והיא לא זוכרת כלום עד עכשיו. היא לא צריכה לעבוד מחר, והיא תבלה את יומה בבית החולים עם קיידן. "זה בסדר", עניתי, "אל תדאג. יש לי תוכנית. "

    נייל הסיע אותי הביתה, חונה מחוץ לבית שלי בזמן שהצצתי מהחלון וראיתי שהאורות היו כבויים. הסתובבתי וראיתי את נייל עומד מאחורי. "ששש, אמא שלי ישנה כנראה." אמרתיושמתי את האצבע על שפתי. "אפשר להיכנס?" אמר נייל בחיוך. "אני עלולה להיתפס." אמרתי בלחש. "בסדר .." הוא אמר בזעף. "בסדר, אבל תהיה בשקט." אמרתי לאט פותחת את הדלת עם המפתח שלי,מדלגת על קצות האצבעות במעלה המדרגות. נייל האיר עם הפנס שלו מהטלפון שלו סביב וראה את התמונות שהיו על השולחנות הצדדיים. "אווו," שמעתי אותו אומר בשקט. מהר מאוד השלכתי את בגדיי, התכשיטים וקצת איפור אל תוך שקית. "קדימה, מהר." אמרתי תופסת את ידו של נייל ונועלת את הדלת מאחורי. הטלפון שלי צלצל ומיד יצאתי החוצה, מחזיקה את התיק על הכתף שלי. "אה, זו ומליסה." אמרתי שמה את הטלפון ליד האוזן שלי. "היי" היא אמרה בחיוך. "היי," אמרתי כועסת עדיין על התאונה של קיידן. "היי,אממ.. שמעתי על קיידן. הוא יהיה בסדר? "היא אמרה, והיא משכה את זוויות השפתיים. "הרופאים אינם בטוחים אם הוא הולך לזכור משהו." אמרתי חוזרת למבט המבואס שלי. "הא, זה מבאס. מה את עושה? "אמרה מליסה חוזרת להיות מאושרת. "אני עם נייל," אמרתי, הוא הביט בי, תפס לי את היד ולקח אותי למכונית. "ההורים שלי יצאו הלילה, רוצה לבוא? את ונייל? ברנדון לא יגיד שום דבר להורים שלי .. נכון ברנדון? "שמעתי את מליסה מכסה את השפופרת עם ידה ואת בנדון משיב ”נכון! ". ברנדון היה האח הקטן של מליסה, הוא לא היה דומה לקיידן. הוא היה נחמד ולא כל הזמן תקף את מליסה כמו שקיידן תקף אותי. "אה, רגע .." אמרתי מכסה את המיקרופון בטלפון שלי, הסתכלתי על נייל. "אנחנו יכולים ללכת למליסה?" אמרתי לנייל, והוא נראה נבוך. "אבל, אני אפילו לא מכיר אותה." הוא אמר עם ידיו באוויר. "אתה תאהב את מליסה." אמרתי לו בחיוך. "קדימה, בשבילי?" אמרתי והוא הנהן את ראשו ופתח את הדלת של המכונית בשבילי. "או יההה" אמרתי חושבת את הגשר שלי. "אנחנו כבר מגיעים," אמרתי בחיוך. "יאי!" הגיבה מליסה. לא יכולתי להאמין, אני הולכת להציג את נייל לחברה הכי טובה שלי.

  • פרק8 !!

    "אז,לפנות כאן?", אמר נייל, נוסע במורד הרחוב של מליסה. "מממ, הנה הגענו.." אמרתי לו והוא עצר בכוח את הבלמים. צחקנו, ויצאנו מהמכונית. מליסה עמדה ליד הדלת קופצת מעלה ומטה. היא במהירות פתחה את הדלת בדיוק שנייל התכוון לדפוק עלייה. "שלום!" אמרה מליסה בעליזות כשנכנסתי פנימה עם נייל לצידי. "נעים להכיר אותך נייל." אמרה מליסה מנופפת. "היי," אמר נייל בחיוך. "אז, מה חדש?" אמרתי יושבת על הספה. ברנדון, אחיה הצעיר של מליסה, ישב על הרצפה מול המחשב נייד שלו. מליסה התיישבה לידי, ונייל ישב מהצד השני שלי. נייל נשאר שקט. "אה, שום דבר. אני כל כך משועממת! "אמרה מליסה מוציאה את הטלפון שלה. "אה, כן." אמרתי מביטה למטה. ברנדון הרים את מבטו. "נייל," הוא אמר בקול רם עם חיוך גדול על פניו. צחקתי, "כן, אממ .. זה נייל. "נייל צחק גם. "לא, זה נייל הורן.", אמר ברנדון בעמידה. באותו רגע היה מבט מבולבל מאוד על הפנים שלי, וגם לנייל היה בערך את אותו. "אתה מואן דיירקשן!", אמר ברנדון ביראת כבוד. הם ידעו מי הוא. רציתי לפרוץ בבכי ברגע זה ממש. "אה, כן ..." חייך נייל, והניח את ידו לתוך שלי. "וואו", אמר ברנדון והתיישב. מליסה חייכה, והציעה לנו מים, ואוכל, ומה לא. נשארנו שם בערך שעה, אבל אז זה התחיל להיות מאוחר.

    עצרנו מול הבית של נייל, יצאנו מהמכונית ופתחנו את הדלת. זאין וליאם ישנו אבל, הארי ולואי לא. הם שיחקו קלפים ליד שולחן המטבח. "אה! לואיס, רביעיות. "הארי אמר בלי להניד עפעף בזמן שאני ונייל עמדנו שם מתים מצחוק. "אה, היא ישנה פה שוב," אמר לואיס וקרץ לי. "שתוק, לואיס." נייל אמר וצנח על הספה, הוא משך אותי אליו. "אני מצטער מאוד על אחיך", אמר נייל מסתכל לי בעיניים, מחזיק את ידי. "אל תצטער. זה לא אשמתך. "אמרתי מקבלת את התחושה הרעה חזרה. הרגשתי שאני עומדת לפרוץ בבכי. "אני מצטער שאני לא יכול לעשות אותך מאושרת.", אמר נייל מקמט את מצחו, וגרם לרגשותיי להידרדר. הוא כרך את זרועו סביבי. דמעות זלגו על פני, ואני לא מחרתי אותן. נייל הסתכל עלי וראה את הדמעות על חולצתו. "בייב, אל תבכי." הוא אמר וניגב את הדמעות מהפנים שלי. "ניאל, אתה עשית אתה חיים שלי הרבה יותר טובים אמרתי מכסה את הפנים שלי עם הידיים.

    בכנות, הוא עשה את החיים שלי הרבה יותר טובים. חייתי חיים של כאב וסבל, כיסיתי את עצמי כל יום עם חיוך מזויף וצחוק שגרמו לזה להראות כאילו כלום לא קורה, דבר לא יכול להיות רע. ההורים שלי היו נוראים. אמא שלי הייתה שותה עד שהיא הייתה נרדמת, כל לילה. אבא שלי התייחסואלי כאילו אני כלום. וקיידן התייחס אלי כאילו אני מפלצת. לא היו לי חברים חוץ ממליסה כי אני לא הייתי מקובלת.

    נייל העביר את אצבעותיו בשערי. "אתה משלימה אותי", אמר נייל מחייך שוב. "חכי",אמר נייל וקם בזמן שאני התקדמתי אל עבר הארי ולואי, רואה איךהם צוחקים על המשחק שהם משחקים במטבח. נייל הלך לכיוון החדר שלו, הוא בטח היה שם במשך שתי דקות כשהוא יצא כשידיו מאחורי גבו. "מה אתה מסתיר?" אמרתי מנגבת את עיני, יושבת בקצה הספה. "קניתי את זה כשהייתי בן 12 כאשר לכל החברים שלי היו חברות ולי לא. אני חיכיתי למישהי. "נייל התיישב לידי מחייך כשהוא פתח תיבת זהב בינונית. בתוכה ראיתי שרשרת כסופה ונוצצת. הפה שלי צנח. "זה מדהים!" חייכתי. "זה שלך, בתנאי אחד," ליקק נייל את שפתיו והחזיק לי את היד. "להיות חברה שלי?", אמר נייל וחייך, לורח את השרשרת מתוך הקופסא. "קיוויתי שתגיד את זה אמרתי בחיוך הכי גדול שאני אי פעם חייכתי. הרמתי את השיער שלי, נייל ענד לי את השרשרת בעדינות. באמת, הרגשתי כאילו כל ליבי היה מלא, נייל מילא אותו.

  • פרק 9,

    "הוא נתן לך את השרשרת?" אמר הארי מביט מוקסם על השרשרת שעל צווארי בזמן שנייל יצא מהחדר. "הוא אמר שהוא רק הולך לתת את זה לילדה שהוא יתחתן איתה." לואי אמר ועמד ליד הארי. "אז, שניכם ביחד עכשיו?" שאל הארי בחיוך. הנהנתי בחיוך. "אתם מקסימים, אני נשבע." אמר לואיס מוחה דמעה מעינו. צחקקתי וחייכתי. הרגשתי שמישהו נוגע בגבי, וזה היה נייל. הוא כרך את זרועותיו סביב מותני מאחור. "ובכן, ביי לכם." אמר הארי מתרחק אל חדר השינה. הסתובבתי בעוד נייל מגניב נשיקה על אפי. "אז אתה אוהבת את השרשרת?", שאל נייל מתנדנד אחורה וקדימה בזמן שהוא מניח את ראשו על הכתף שלי. "אני מתה על זה, "אמרתי בחיוך, פתאום כאילו שכחתי מכל מה שרקה לקיידן, ומה קרה בבית. "אני רק רוצה לעשות אותך מאושרת, זה כל מה שאני רוצה לעשות ", אמר נייל דוחף אותי על הספה. צחקתי כשהוא לאט ונישק את צווארי. "בבקשה, בבקשה אל תעזבי אותי." לחש נייל באוזני ואני רק חייכתי "למה לי לעזוב אותך, נייל? אתה מושלם. "אמרתי לו, והוא הפסיק לנשק אותי. הוא הרפה ממני, הביט אל תוך עיני. "אני רחוק מלהיות מושלם," הוא אמר מניד את ראשו, ואני רציתי להוכיח לו שהוא מושלם. "נייל, אתה מושלם בשבילי." אמרתי משחקת עם צמידים על פרק היד שלי. "הצמיד הזה ממש מגניב", אמר נייל מוריד לי מהיד צמיד עם הדפס ירוק. נשכתי את שפתי, ועיניו נפערו לרווחה. הוא ראה אותם. "ממה זה?" הוא אמר והעביר את אצבעו לאורך הצלקות על היד שלי. עיני התמלאו. "שום דבר." אמרתי מכסה את הפנים שלי. "כמה זמן את כבר לא חותכת?", שאל נייל מחזיק את הפנים שלי, ומשך אות לעברו. "3 חודשים." אמרתי ונייל הסתכל לי על שורש כף היד. "למה? את מושלמת. "הוא אמר מלטף את פניי. "אני רחוקה מלהיות מושלמת," ציטטתי אותו, והוא נתן לי לנוח עליו, נרדמתי עם דמעות בעניים.

    מהר מאוד הרגשתי מישהו מטלטל אותי. "קומי," לחש קול.ראיתי את זאין מולי. "בוקר טוב!" הוא אמר והלך משם. "כולם כבר ערים?" אמרתי מושכת את השמיכה ממני, מתמתחת. "ליאם והארי ישנים עדיין." הוא אמר וסימן לי לבוא אחריו. "אני יכול להראות לך משהו?" הוא שאל שאני נכנסת אחריו אל תוך חדרו. הוא ישב על המיטה שלו, והוציא את המחשב הנייד שלו. "הנה, אני רוצה לראות את זה." הוא פתח tumblr שהוקדש כולו לבנים. אני לא הייתי רגילה להשתמש במילה 'ואן דיירקשן' עדיין. הוא הושיט לי את המחשב הנייד כאשר שמעתי מוזיקה. זה היה הם. זיהיתי את השיר מההתרמה אתמול. אני גלגלתי למטה וראיתי את פניהם, שמחים מוקפים באלפי בנות. "שמעתי עליך ועל נייל", אמר זאין בחיוך. "כן," אמרתי ושמרתי את העניים שלי על המסך. "המעריצים שלנו מדהימים.", אמר זאין מסתכל על המסך. "אני בטוחה בכך," אמרתי בחיוך. מצאתי את עצמי שרה יחד לצלילי המוסיקה. זאין צחק, "אז, את דירקשונרית כבר?" חייכתי והבטתי בו, "חושבת שכן", צחקקתי. הטלפון שלי צילצל, המסך שלי נדלק דרך מכנסי הפיג'מה שלי. זו היתה הודעת טקסט מאמא שלי, "איפה את לעזאזל? התעוררתי ואת עדיין לא בבית! "זאין קרא תא ההודעה. "ואה, מה אמרת לאמא שלך לפני שבאת?" זאין נראה המום. "אני פשוט עזבתי." אמרתי נועלת את הטלפון שלי. לא ידעתי מה לומר לה. אני לא יכולתי לומר שאני ישנתי אצל מליסה שוב. אני רק אומר שחברה שלי מבית הספר נתנה לי לישון אצלה. אני מתכוונת, אמא שלי לא בדיוק התעניינה בחיי החברה שלי. כל מה שהיא רצתה זה עבודה. זאין הוציא את המחשב הנייד מידי. "יש לנו חלוקת חתימות היום." הוא הביט בי. "איפה ?" שאלתי. "העיר ניו יורק. אנחנו יוצאים ב 11. "הוא אמר וסגר את המחשב הנייד שלו. "את באה?" הוא אמר וקם ממקומו. "זאת אומרת, הלכתי כי זאין שכנע אותי. "החבר'ה ואני מחבבים אותך, את לא בחורה רעה למעשה. נייל בחר ילדה טובה. "הוא אמר בחיוך ויצא מהחדר. חייכתי והסתכלתי על השרשרת שלי. אהבתי אותם. אני מניחה שמעכשיו אני דירקשיונרית.

    נייל יצא לקנות ארוחת בוקר, כמובן. הוא אהב לאכול, אלוהים. הוא בטח יחזור עם איזה 10 שקיות אוכל מהמסעדה. "היי מותק," הוא נכנס כבדרך אגב ונשק במצח שלי. הלכתי אחריו למטבח. כל הבנים היו למעלה לבושים. ואני הייתי לבושה עצמי. לבשתי שמלת קיץ לבנה עם קצת סגול שקניתי בשנה שעברה ב- Forever 21, ו ... הקרדיגן שלי, כמובן. לא שמתי איפול כלל, התחשבתי בעובדה שנייל אמר שהוא לא אוהב שבנות שמות הרבה איפור שמכסה להם את הפנים, הוא מעדיף יופי טבעי. השעה היתה כבר 10:45, והיינו צריכים לצאת לדרך. כמובן שניל זה נייל הוא היה צריך להביא איתו את כל האוכל במכונית. "אכלת את הכריך שלך?", שאל נייל. "כן," צחקתי והסתכלתי עליו. הוא הניח את ידו בתוך שלי. "אני לא רוצה שהמעריצים יגיעו אלייך. את תיהי בכל רחבי האינטרנט עוד לני שהאירוע יסתיים. "נייל הביט אל תוך עניי "אני רק רוצה להיות איתך." חייכתי, והשפלתי את מבטי. "אני גם רוצה להיות איתך." נייל הרפה את ידי. פחדתי, אבל התנחמתי בזה שאנשים הולכים לדעת שאני עם נייל, אבל בכנות, מה אני אמורה לחשוב עכשיו?

    אז מה דעתכן? השקעתי הרבה מאוד זמן, תגיבו, אוהבת! ♥

  • תמשיכיייייייי זה מושלם !

  • רושמים זאין לא זיין